התפרצות משבר הקורונה העולמי יצרה מהפכה גדולה בחיינו שהביאה עימה שינוי מהיר וחד ביכולת להמשיך ולקיים את חיינו באופן שהורגלנו אליו. שגרת היומיום הריתמית שטיפחנו במשך שנים נעצרה בבת אחת, ללא התראה מוקדמת וללא ודאות אם ומתי תשוב לסדרה, שגרה שיצרה בנו מכניקה של הרגלים, הרגלים שמהם בנויים בסיסי חיינו.
כאשת עסקים וגם כאימא, למדתי לאורך הדרך שהדברים משתנים כל הזמן ואנו נדרשים בכל רגע לשאול עצמנו איזו תשובה הרגע החדש מבקש.
לא קיימת תשובה אחת שיכולה להיות נכונה תמיד, בכל מצב, בכל משבר, בכל אירוע. ולעיתים קרובות, בחיפוש אחר התשובה הנכונה לאירועים, עלינו לוותר על תפיסות ישנות ולסגל לעצמנו כאלה חדשות. בתקופות שבהן עולות שאלות פנימיות הדימוי שמלווה אותי פעמים רבות הוא עוף החול.
עוף החול הוא ציפור אש קדומה שמוזכרת במיתולוגיות השונות ומספרת את סיפורה של ציפור שלקראת סוף חייה בונה לעצמה קן העשוי ענפי ורד וקינמון, מתיישבת בקן, מציתה עצמה ומהאפר שלה נולד עוף חול חדש.
לאורך השנים למדתי שאני אוהבת שיטתיות ותוכניות פעולה סדורות שעובדות פעם אחר פעם. אבל מה קורה כשמשהו שעבד הרבה שנים פתאום מפסיק לעבוד? זו חוויה שכל יזם מכיר היטב ומה שלמדתי לאורך הדרך הוא שאם אני נשארת יותר מדי זמן במקום, סופי להישאר מאחור.
מתוך חוויית הכישלון למדתי שהשאלה שעוזרת לי יותר מכל היא לשאול את עצמי – מה אני יכולה לשנות עכשיו כדי שזה יצליח?
לא תמיד קל לקבל את התשובות שמתקבלות לשאלה הזו, אך עצם השאלה מייצרת כיוון מחשבתי חדש כי השלמתי עם ההבנה שנדרש להשתנות.
למה קשה לנו להשתנות?
כאשר לומדים את האדם כיצור של הרגלים, ניתן להבין טוב יותר את הקושי המרכזי שעומד בבסיס התקופה הנוכחית, וכן את האתגר והקריאה שהוא מביא עימו.
הרגלים הם אותם מסלולים נוירונליים שהתפתחו במוחנו מאז שנולדנו. אותם מסלולים מורכבים ברובן מפעולות חזרתיות, החל מהאופן שבו אנו קמים לעבודה, מתלבשים, מתארגנים, נוהגים, חושבים, מנהלים את העסקים שלנו, ומהשגרה היומיומית שקיבענו לאורך חיינו שמטביעה בנו גם היא הרגלים מסוימים.
כדי להסביר טוב יותר את המכניקה שיצרנו לאורך חיינו, את התהליכים האוטומטיים, נוכל לדמיין דשא שבו צעדנו הלוך וחזור פעמים רבות. ככל שנלך במסלול הזה יותר פעמים, כך ייחרץ נתיב בצורה יותר חזקה. לאט לאט הנתיב הזה הופך למסלול הצעידה המועדף עלינו והיחיד האפשרי לנו.
כדי למלא את הנתיב חזרה בדשא נדרש זמן, ויותר מכך נדרש מאיתנו לסגל לעצמנו מסלול חדש, הבנה חדשה שיש מסלולים נוספים שבהם ניתן לצעוד ושהם אולי אף טובים יותר מאלה שבהם צעדנו עד היום.
האם אפשרי לעשות שינוי במסלול הקבוע של חיינו?
קורט לוין, מחלוצי הפסיכולוגיה החברתית, הארגונית והיישומית, התייחס לקושי של האדם ליצור שינוי וסקר שני כוחות משמעותיים שבאים לידי ביטוי כשאנו רוצים לעשות שינוי:
- כוחות מסייעים – הרואים בשינוי יתרון.
- כוחות בולמים – המתנגדים לשינוי ורואים בו חסרון.
כדי ליצור שינוי עלינו להכיר ולהביא בחשבון את הכוחות המסייעים והכוחות הבולמים, כי ללא הבנה שלהם, השינוי יהיה בלתי אפשרי.
לפי משנתו של לוין, כדי להצליח ולייצר שינוי ארגוני משמעותי על המנהלים לזהות את הכוחות הבולמים ואת הכוחות המסייעים ולעבור דרך שלושה שלבים ליצירת השינוי:
- השלב הראשון שהוא שלב ההפשרה – השלב שבו מבינים שקיים צורך בשינוי.
- השלב השני הוא המעבר למצב החדש – שלב שבו מוטמע השינוי ומסגלים התנהגות חדשה.
- השלב השלישי והאחרון הוא הקפאה – ייצוב השינוי על ידי שינוי תרבותי, ארגוני, כלכלי וכדומה.
אם כן, התקופה הנוכחית כופה עלינו שינוי שמביא עימו אתגר עצום – להשתנות עם העולם שמשתנה.
אנחנו סגורים במרחבים מצומצמים יותר, נמצאים שעות רבות יותר עם ילדינו, רואים פחות אור, זזים פחות, שגרת השבוע, שהייתה כל כך ידועה, השתנתה לגמרי, פעולות שיצרו הנאה כמו יציאה לבילוי, בתי קפה ומסעדות, אינן על הפרק כלל, בסיסי השגרה היציבים שעליהם עמדו חיינו משתנים לגמרי, דשא מתחיל לצמוח במסלולים הישנים ועלינו ללמד עצמנו מחדש לצעוד במסלולים חדשים.
מה קורה למי שמצליח להשתנות במהירות בעולם שמשתנה?
בשנת 1944, חוקר מוח בשם פול מקלין גילה שמוח האדם אינו מוח אחד אלא שלושה מוחות ויצר מהפכה. שלושת המוחות המרכיבים אותנו אחראיים על האופן שבו נגיב לדברים ועל מידת היכולת שלנו להשתנות עם השינויים החיצוניים:
- המוח הזוחלי – שאחראי על התפקודים האינסטינקטיביים של האדם – מחזור הדם, תפקודי הנשימה והערכת סכנה.
- המוח הלימבי – אחראי על תפקודים רגשיים ועל קשת הרגשות שמביאה אותנו לידי שמחה, עצב, התרגשות וכו׳.
- הקורטקס – אחראי על התפקודים השכליים – מה שגם נקרא ״המוח החדש״ שמייחד את האדם על פני כל יצור חי אחר, הוא המוח החדש ומאפשר יכולת ת ניתוח גבוהה, הערכה, מיקוד והצבת מטרות.
במצבי משבר, כמו זה הנוכחי , רצף של ודאויות נלקחות מאיתנו ומביאות לחיינו תחושת סכנה ולכן פחד. בעולם הפסיכולוגיה סוג תגובה זה מכונה Fight or Flight, תגובה שמטרתה להגן על האדם מסכנות אך באה לידי ביטוי ופועלת גם ברגעים שבהם הסכנות לא מיידיות או מוחשיות, ומקשה עלינו להפעיל חלקים גבוהים יותר בתוכנו כמו הבנה, מחקר ולימוד, שדווקא בזמנים כאלה עושים את ההבדל. כאשר לומדים את ההיסטוריה אנו מגלים כי אלה שהשתנו במהירות עם תנאי הסביבה המשתנים, אלה שריכזו את מירב מאמציהם לתזוזה מהפחד אל עבר האפשרות, היו אלה שהצליחו ליצור הזדמנויות חדשות בעולם הפנימי והחיצוני.
הם לא עמדו מהצד והביטו איך הכל קורס, במקום זאת הם נקטו בפעולה.
סיפורו של ג׳ק מא וחברת אליבבה שנקלעו למשבר כלכלי חמור ועמדו על סף פשיטת רגל יכולה ללמד אותנו על שינוי מהיר בעת משבר, כמי שקרא את סימני השוק והגיב אליהם במהירות.
בשנת 2003 בעקבות התפרצות הסארס בסין, מכירות החברה נפגעו בצורה משמעותית, כאשר חלק מהסיבות לכך היו הד ציבורי שלילי שנבע מהידבקות אחת מעובדות החברה שקישרה את החברה עם הפצת המחלה בסין.
כאשר ג׳ק מא הבין את המצב שנוצר הוא כינס ישיבת חירום של צוותי ההנהלה ושם הם עסקו בסיעור מוחות ימים ולילות. מהפעולה הזאת נולדת חברת הבת של אליבבה שנקראת Taobao שהופכת לחברת האיקומרס הגדולה ביותר בעולם לצרכנים פרטיים (להבדיל מאליבבה שפונה לשוק עסקי). Taobao ענתה על צורך שגדל באותה התקופה – לספק מוצרי צריכה, כאשר הסארס לא איפשר לסינים לצאת מבתיהם.
מה אני רוצה באמת?
בסרטי קולנוע מפורסמים רבים עומד במרכז העלילה גיבור שיוצא למסע. המסע הוא מסע ארוך שבמהלכו הגיבור נתקל בקונפליקט שעליו לפתור. כוחות גדולים ורעים מנסים לעצור אותו ממסעו ומההגעה ליעדו. יש להם, לאותם כוחות, מטרה המנוגדת למטרות הגיבור וכאשר הם מגיעים הגיבור מגייס את כל הכישרון העומד לזכותו כדי להצליח לגבור על כוחות אלה ובכדי לעשות זאת, ברגע של נס, הוא יחלץ לעזרתו כוח של טוב – דמות טובה שתילחם לצידו, או עצה טובה שקיבל ממישהו שפגש בדרך. הרגע המכונן הזה של התגייסות כוחות הטוב לצד הגיבור, הוא רגע משמעותי בסיפור והוא מסייע לגיבור להשלים את מסעו.
אותו ״כוח של טוב״ עומד גם לצידנו ומצוי במשאבים הפנימיים והסביבתיים שעומדים לרשותנו, ביכולת שלנו לזהות את הכוחות הבולמים ואת אלה המסייעים לשינוי הנדרש בתוכנו.
אחד ה״כוחות הטובים״ שמסייעים לזוז ממימד של פחד אל מימד של שינוי, התפתחות והגשמה, שאותו מציע לנו פטריציו פאולטי, אחד מחוקרי המודעות הגדולים בעולם, הוא לשאול את עצמנו לעומק את השאלה – מה אני רוצה באמת?
השאלה הזאת, כאשר אנו שואלים אותה עם תשומת הלב הנכונה מאפשרת לחלקים פרואקטיביים וגבוהים יותר בנו לבוא לידי ביטוי. הם מאפשרים לנו להסיט את המבט מהעבר אל העתיד, ממה שלא עובד, מהשגרה שאבדה, מעמידה פסיבית ומצפייה באירועים, ללהיות המחולל האקטיבי שלהם.
השאלה – מה אני רוצה באמת? היא שאלת מפתח ביכולת שלנו להשתנות בתוך עולם שמשתנה, מתוך היכולת להגיב במהירות לשינויים שנכפים עלינו ובכך לקחת את השבר שנוצר מהזעזוע החיצוני ולהפוך אותו להזדמנות לבנות את היסודות של חיינו בצורה יציבה יותר, וכך – להיוולד מחדש כעוף החול לחיים אחרים ומשמעותיים.
תגובות גולשים
תותחית במכירות כדאי ללמוד ממנה